מעין ר'זאל המשכנו לכרם מהר"ל. בית הכנסת של המושב ובית העם שלו יושבים במה שהיה בית הספר של איגזים. על הדשא המטופח, איתן משמיע
לנו הקלטה של ראיון שערך עם טוביה הלר - מ"פ פלוגה א' של הגדוד. טוביה הוא גיבור ישראל של ממש - יהודי בן 90 שגר כיום באילת, והשתתף בלא
פחות מ-21 קרבות של החטיבה בתש"ח!

המבצע יצא לפועל ב- 24.7.48. לצד גדוד 33 של אלכסנדרוני, מיודעינו זה לא מכבר, השתתפו בו גם כמה מחלקות מ'גולני', 'כרמלי' ואף כמה שוטרים
מהמשטרה הצבאית (כאמור, כדי לשדר - זוהי פעולת שיטור ותו לא). תחילה נתפסו הכפרים הקרובים יותר לכביש - ג'אבע ועין רזאל, בהם כמעט ולא
נותרו לוחמים. עיקר המאמץ הופנה לאיגזים. מסתבר, מספר טו ביה, שטעות בניווט של איש הש"י (שירות הידיעות של ה'הגנה') הובילה את הלוחמים לאחר לילה
שלם של צעידה עם ציוד כבד בתא השטח הקשה אל הגבעה הלא נכונה. בינתיים השחר עלה, והפריצה נדחתה ביממה. הכפר נפל רק ב-25.7.48, לאחר הפגזה
ארטילרית של כוחותינו על הכפר, שהקלה על ההסתערות של לוחמי החי"ר.

איתן מעלה אותנו אל הגבעה המערבית של המושב. כאן עדיין עומדים מבנה החאן והמסגד של איגזים, ומולם ה"טירה" - ביתו המפואר של מוכתר הכפר, מחמוד אל מהדי, שמשמש כיום כמתחם אירוח יוקרתי במיוחד. כאן, כזכור, הוסתרו היהודים שנחטפו. תצפית מהגבעה מערבה חושפת לנו את בקעת שי"ר הוולקנית. זו נקראה על שמו של הרב שלמה יהודה רפפורט, רבה של פראג במא ה ה-19 ומראשי תנועת "חכמת ישראל".

כרם מהר"ל

כמה חודשים לאחר כיבוש הכפר איגזים התיישב בו גרעין של ניצולי שואה מצ'כוסלובקיה. הגרעין הוקם כבר ב- 1946 ועלה על הקרקע בתחילת 1949. אנו מתארחים אצל בן המושב צביקה לבנת , הבעלים של "שדות ישראל", מרכז מצליח לפיתוח מנהיגות ופיתוח צוותים. צביקה מספר לנו בחן רב על הימים הראשונים במקום וחייו כילד. מסתבר שהמושב הבורגני עבר תקופת התאקלמות חק לאית וכלכלית לא פשוטה בראשית ימיו.

לדבריו, ערביי איגזים לא גורשו, אלא נסוגו כקילומטר ממזרח לכפר שם הקימו מחנה אוהלים, בו שהו כמה מאות מהם וצה"ל היתיר להם לשבת שם. לימים, קרוב למלחמת ששת הימים, התפנו גם מה מחנה הזמני ועברו ברובם לצד הירדני.

באמצע שנות השבעים הגיעו למושב תושבים צעירים, כולל ממערכת הביטחון, ונתנו דחיפה משמעותית. המושב כיום שופע פעילות חברתית ותרבותית, ובניו משרתים ביחידות המובחרות ביותר. בימים אלה הם עוסקים בכתיבת ספר הקמת הישוב ותיעוד משפחות המייסדים.

עין איילה – אנדרטת מבצע שוטר

אז מה נותר עוד? הנצחת הנופלים בקרב. נסענו אל מושב עין איילה הסמוך, שבקצהו עומד לוח הנצחה מרשים מאד ל-9 הרוגי הקרב. לצערנו הם נפלו בנסיבות טראגיות -פצצת מרגמה שנורת ה ע"י כוחותינו אל איגזים איבדה את הזנב, ונפלה ישירות על לוחמי פלוגה ד'. זוהי פלוגה שכל לוחמיה הם ניצולי שואה, שמיד עם עלייתם לארץ - התגייסו לאצ"ל או להגנה, וסופחו בהמש ך לאלכסנדרוני. תשעה מהם נהרגו ב"מבצע שוטר". איתן מספר לנו את סיפורם ומסיים בהשמעת המנון החטיבה המרגש.

לוחמים איבדה חטיבת "אלכסנדרוני" במלחמת העצמאות בעשרות קרבות קשים. יחד עם שאר יחידות צה"ל הצעיר- היא העניקה לנו את
המדינה על מגש הכסף הידוע. ההמנון מסתיים בשורות הבאות - "הסתכלנו סביב בזהירות, כדי לראות מי חזר ומי לא, וידענו היטב, זו עובדה, כל אחד מאיתנו
עשה את שלו".

יהי זכרם ופועלם נצור בליבנו.

לתמונות של פיני פליטמן לחץ כאן